נהג שהורשע בבית המשפט לתעבורה ומבקש לערער על פסק הדין חייב להיות ער ל - 2 שיקולים מרכזיים שינחו כל סניגור מנוסה שיקח את התיק לערעור.

השיקול הראשון הינו - האם המדובר בערעור על הכרעת הדין או גזר הדין, ואולי על שניהם ?

השיקול השני - מהם סיכויי הערעור,.סניגור טוב, יסביר היטב ללקוח את שיקולי הכדאיות בהגשת ערעור.

חשוב להדגיש כי לא בכל מקרה שנהג יוצא מאוכזב מפסק הדין שניתן עליו בבית המשפט לתעבורה, הגם שלסברתו, בית המשפט טעה, יתערב בית המשפט המחוזי בפסק הדין.

כאן המקום להדגיש כי במקרה שבו נהג הגיע להסדר טיעון עם התביעה, הולכים ופוחתים עד מאוד סיכויי הערעור, הואיל ובהתאם להלכה של בית המשפט העליון, יימנע בית המשפט של הערעור, להתערב בפסק דין שניתן בהתאם להסדר עליו חתם או הסכים הנאשם, גם אם המדובר בהסדר שכלל טווח ענישה, והשופט החליט לגזור על הנהג את הרף הגבוה של העונש שעליו הסכים הנהג, במסגרת הסדר הטיעון.

על מנת לשכנע את בית המשפט של הערעור כי המקרה הנוכחי מצדיק התערבות בפסק הדין, יהיה על הנהג להצביע על מספר רב ככל שניתן, של מחדלים שנעשו בתיק, וגם אז, הסיכויים כי יקבל סעד אינם מזהירים.

לעומת זאת, במקרה שבו נהג ניהל משפט הוכחות, שמשמעותו, כפירה באשמה, ובית המשפט קיבל את גרסת התביעה דווקא, (דבר שלצערנו קורה במרבית התיקים המתנהלים בבתי המשפט), והעדיף את עדיה על פני גרסתו של הנהג ועדיו, ככל שאלה העידו בבית המשפט, או אז, יש הצדקה מלאה לבחון באמצעות עורך דין מומחה את הסיבות שהביאו את בית המשפט לתעבורה להרשיע את הנהג, והיה ועורך הדין ישתכנע כי אכן, כפי שסובר הנהג, בית המשפט טעה, הרי שניתן יהיה לבסס ערעור עם טענות כבדות משקל, מה שעשוי בסופו של יום, להביא לשינוי פסק הדין, (הכרעת הדין, העונש, או שניהם) ולהתערבות בפסק הדין.

כמובן שלא ניתן להתעלם במאמר זה מהנושא העיקרי שמטריד את רוב הנהגים שמורשעים בבית המשפט לתעבורה, והוא, העונש שקיבלו, אשר לטענתם, לא היה מוצדק, היה חמור מדיי, ובית המשפט לתעבורה לא שקל השיקולים שהובאו בפניו, או שהסניגור אותו שכר הנהג, לא העלה בפני בית המשפט את כל הטענות שהנהג סיפר לו, ובכך, נפגעה למעשה הגנתו. כמובן שהעונש הוא בדרך כלל פסילה, לעיתים אף ממושכת, ולעיתים נדירות יותר, מאסר.

במקרה כזה, יהיה צורך לבחון היטב את העונש שנגזר על הנהג, בהתאם לסוג העבירה ששבה הורשע, ולבחון הן את הכרעת הדין, והן את גזר הדין, ולשקול היטב איזה סוג ערעור להגיש, האם על פסק הדין כולו, או שמא, יש להסתפק במקרה הנוכחי בערעור על רכיב העונש בלבד.

ערעור על העונש בלבד נושא עמו בדרך כלל מימד של סיכון, באשר בדרך כלל, בתי המשפט של הערעור, נמנעים, כמעט על בסיס יומי, מהתערבות בגזר הדין שניתן על ידי הערכאה הראשונה, ולכן, מלאכת הסנגור בערעור היא קשה שבעתיים ממלאכת הסנגור שהופיע בערכאה הראשונה.

נהוג כי בערעור, יוחלף הייצוג לעורך דין חדש, הן מהטעם של הצורך בכוחות חדשים ורעננים, והן מהטעם שתמיד טוב כי עורך דין שלא היה בתמונה קודם לכן, יבחן בעצמו ואת התיק, ויוכל, במקרה המתאים, לבקר את עבודת קודמו, ואף לטעון טענות הקשורות לכשל בייצוג שפגע בנהג.

לפיכך, שיקולים אלה, ורבים אחרים, יהוו חלק מהאסטרטגיה שבה צריך סניגור לנקוט ביחס לערעור, וטוב יעשה כל נהג, אם יבחר בקפידה את עורך הדין המתאים לערעור בפני ערכאה גבוהה יותר.